תזכורת - היה היה פעם בארץ ישראל

בעלי חיים שפעם היו בארץ ישראל והיום כבר לא

זבל

לא רואים אנשים רעבים. אפשר לקרוא סטטיסטיקה, אפשר להתנדב בבית תמחוי, אפשר גם לראות סרט.

אפשר לכתוב הרבה על התוצאה של הפחתת צריכה אישית. לא אכפת לי, תחפשו לבד.

אבל זה ממש... כוסעמק (מצאתי את זה בזמן שהתכוננתי לטיול לקטים [שנטי שנטי הכל נפלא] )

אתמול נשארו 50 סנדוויצ'ים מטיול בצבא, תרמנו טיפה בים. אבל אם רק לא הייתי מזמין אותם מלכתחילה, לא הייתי רובץ עם חטא היום. למה כל הכאבראש? אתם מוכנים להיות השותף בהרס הפלנטה? אולי הייתי מוכן אם בכלל הייתי נהנה ממוצריו, אבל זה כלל לא בטוח. נמאס לי לקחת חלק במערכת, אז קראתי על החיים ללא כסף. הניע אותי? עדיין לא.

בנסיעה לחרמון פגשתי מספר סיפורים מירושלים. המספר (25, רווק, גבוה, בלונדיני, עיניים ירוקות) חושף אותי לסדר השבוע:

יום א' - בוקר: מורה לשיעור יצירה בבית ספר יסודי, ערב: מתאמן על החליל הערבי

יום ב' - בוקר: מכין לחם, ערב: שיעור חליל

יום ג' - בוקר+ערב: משתתף בסדנת מספרי סיפורים

יום ד' - בוקר: מורה. ערב: שום דבר מיוחד

יום ה' - ערב: שום דבר מיוחד.

מלך באדולינה הבטיח שהגיע זמנו של שבט חדש לעלות. בני רוח העושים כל העולה על דעתם ללא כסף כשיקול (באם בחרו בדרך חיים שאינה מחייבת, מה שקל לעשות). הסובבים אומרים לי שהדבר לא אפשרי. אבל אני רואה הוכחות בכל מקום.

הדרך שבה רובנו בוחרים לחיות היא דרך ידועה, המעידה על פחד ותחושת חוסר ביטחון כרונית

לחיות על כסף הוא לחיות בדרך פרוצה

לחיות ללא כסף הוא לחיות בדרך נפרצת.

אני לא יודע מה טוב לכולם, אבל יש הטלת ספק רבה בהטלת ספק בהנחות הבסיסיות והמשמעותיות ביותר בחיינו (זה יצא קצת מסובך...)

ומבלי החרדה של חיים ללא כסף, אפשר לבצע בחירה חופשית ללא משוא פנים של "לאן מכאן"

ומכאן,

Practice what you preach

נ.ב.

בואו להתפנק על הפנק